אז מה הספקתי בשבוע הזה? לדעתי הרבה מאוד. בעיקרו נחתי (גם לי מגיע לא?) ובעיני זה הספק עצום כי בתור בנאדם שהיה לו קשה לקום מאוחר בחופשים בשבוע האחרון התעוררתי בסביבות 11 כל יום שנועד להיות יום חופש.
אבל כמובן שאי אפשר רק לנוח, התחלתי לאסוף תמונות של המשפחה והחברים מהארץ לתוך תיקייה אחת שבסופו של דבר אני אדפיס את כל התמונות לפני הטיסה כעצת ה-secondi שלי שאמרו שלהביא תמונות מודפסות זה הרבה יותר מחשוב.
חוץ מזה אבא שלי ואני קנינו את הלפטופ הראשון שלי! שהוא ישמש אותי במהלך השנתיים בקולג' וגם הרבה אחריהן, אני רואה בדבר הזה סימן לתהליך ההתבגרות המואצת שזה תהליך שכולם אומרים כי כל האנשים בקולג' עוברים אותו, ההורים שלי אמרו לי לפני שהכרתי את UWC שיהיה לי מחשב בחדר\לפטופ רק אחרי הצבא והנה זה הגיע מוקדם מהצפוי!
אבל כמובן שאי אפשר רק לנוח, התחלתי לאסוף תמונות של המשפחה והחברים מהארץ לתוך תיקייה אחת שבסופו של דבר אני אדפיס את כל התמונות לפני הטיסה כעצת ה-secondi שלי שאמרו שלהביא תמונות מודפסות זה הרבה יותר מחשוב.
חוץ מזה אבא שלי ואני קנינו את הלפטופ הראשון שלי! שהוא ישמש אותי במהלך השנתיים בקולג' וגם הרבה אחריהן, אני רואה בדבר הזה סימן לתהליך ההתבגרות המואצת שזה תהליך שכולם אומרים כי כל האנשים בקולג' עוברים אותו, ההורים שלי אמרו לי לפני שהכרתי את UWC שיהיה לי מחשב בחדר\לפטופ רק אחרי הצבא והנה זה הגיע מוקדם מהצפוי!
ביום רביעי ביקרתי בעבודה החדשה (יחסית) של אבא שלי בפעם הראשונה, הוא עובד החברת Emc וכרגע הוא אחראי על פרוייקט של בניית המשרדים החדשים של החברה בבאר שבע כדי לקחת חלק בתוכנית התמריצים של המדינה. התוכנית הזאת של המדינה זה משהו שאני מאוד מעריך, כי יש לה מטרה מצויינת והיא בנוייה טוב. אם מתארים אותה בקיצור אז חברות גדולות מעבירות את המשרדים שלהן לאזור הנגב במטרה לפתח אותו (+ למדינה), בתמורה המדינה לוקחת חלק גדול מאוד בתשלום המשכורות של העובדים בסניף שבנגב מה שמוזיל את האחזקה של העובדים במקום (+ לחברה), חוץ מזה יש בבאר שבע אוניברסיטה מאוד מוצלחת וגם מתכננים להעביר לשם בסיסים צבאיים רבים (זה לא סוד חחחח) אז זה למעשה מעביר לנגב הרבה אנשים צעירים עם השכלה גבוהה שמחפשים עבודה (+ לחברה ולמדינה ולאנשים). בקיצור התוכנית יוצרת מצב של WinWin וכולם מרויחים.. :)
למחרת הגיע היום של הסיור של UWC לתל אביב!!!!
בערך ב8:00 בבוקר אמא של ראיד (הבוגר של קנדה) הסיעה אותו ואותי לתחנת הרכבת בכפ"ס משם יצאנו לתל אביב האוניברסיטה. כולם הגיעו לת"א האוניברסיטה ה9:00 (נגיד ש...) ואז יצאנו ברגל לכיוון מוזיאון רבין. זה מוזיאון ממש מגניב ומעניין כי הוא לא מתרכז בחיים של יצחק רבין, המוזיאון לא מאכיל אותנו באינסוף עובדות על החיים שלו מכפית אלא הוא יוצר שני צירים מקבילים, אחד של מהלך החיים של רבין והפעולות המרכזיות שלו והציר השני הוא הלך הרוחות והמצב הפוליטי-חברתי-כלכלי-מדיני-בטחוני בארץ ובעולם. ובמוזיאון אנחנו רואים איך כל אחד מהצירים השפיע על השני... בסוף הסיור גם היה לנו דיון מאוד סוער כששאלת הדיון היא:"מה הדבר שהכי מפריע לכם בחברה הישראלית ומהו לדעתכם הפתרון המעשי בשבילו?"
האנשים אמרו באמת הרבה מאוד דברים שמפריעים בחברה שלנו (ורובם האמת נוגעים לרוב החברות ולאו דווקה לישראלית) למשל: תקשורת סובייקטיבית, הבעיה שפוליטיקאים שמים את הקריירה שלהם לפני טובת אזרחי המדינה (פוליטיקה הישרדותית) ועוד... אבל שמתי לב שלא משנה מה הבעיה היתתה את רובן האנשים הציעו לפתור דרך החינוך, כשהמדריך ביקש שהם יתמקדו בפתרון מסויים יותר הם הציעו דברים שמיועדים או לקהל מצומצם מכלל החברה הבעייתית או שהפתרונות לא היו ראליים... הבעייה שאני חשבתי עליה הייתה "האדישות של החברה" כששאלו אותי מה הפתרון עניתי "וואלה, אני לא יודע" נשמע כמו תשובה קצת לא חכמה נכון? זה גם מה שאני חשבתי אז הוספתי שאם כל הכבוד לחינוך (ויש כבוד רב) אדישות היא לא חלק מאידאולוגיה שניתן להחליף אלא היא תכונה שמשתנה אצל על אדם כאינדיבידואל וכדי לשנות את האדישות של החברה כל פרט בה צריך לעשות את השינוי הזה אצלו...
אחרי זה עלינו על מוניות ונסענו לרחוב רוטשילד ועצרנו ליד הפסל שלו על הסוס... ישבנו להפסקת צהריים חמה במיוחד שבמהלכה קרה משהו ממש ממש כיף ששימח אותי... אני עמדתי לי מדבר עם החברים מUWC כשפתאום אני מרגיש יד מונחת לי על הכתף, אני מסתובב ורואה שזה מיטב!! מיטב הוא בוגר (מאוד חחח) מהקולג' של ארצות הברית, הוא היה ראש הקבוצה שלי במיונים והוא היה זה שהודיע לי שבסוף אני כן עובר ושהכל בסדר והמילים הראשונות שלו היו:"אמרתי לך שהכל יהיה בסדר נכון?" הקיצור ממש שמחתי לפגוש אותו.
אחרי ההפסקה הלכנו להיכל העצמאות (רוטשילד 16) שזה המקום שממש שם הכריזו על הקמת המדינה ושמרו את המהקום ממש כמו שהוא היה (חוץ מהמושבים של הקהל שבאותו היום היו הכיסאות מבתי הקפה באזור) היה ממש מגניב וגם מיטב סיפר לנו על הקמת המדינה, איך שההצבעה בקושי עברה ואז עשינו קריאה ביקורתית למגילת העצמאות, דבר שגם עשיתי בשיעורי אזרחות בחטיבה אבל הפעם הביקורתיות הייתה יותר לעומק. בסוף ההרצאה גם מיטב נתן לנו כל מיני מצבים של הסברה במקרים מסובכים (למשל שמטילים ספק ביהדות בתור לאום וכ'ו) והוא נתן לנו שתי עצות ממש טובות: הראשונה היא להשתמש במטאפורה או ליצור סיטואיציה כללית יותר של המקרה המסויים למשל כשמישהו שואל איך היהדות היא לאום אם היא רק דת אז במקום להתחיל לנווט בתוך כל התיסבוך אתה אומר לו משהו בנוסח של:"עזוב שנייה את היהודים בו תגיד לי איזה קריטריונים צריכה קבוצה כדי שהיא תהיה לאום? ואז אתה מראה לו שליהדות יש את כל הקריטריונים. העצה השנייה השנייה הייתה לתת פרופורציות למשל כשמישהו תוקף אותך ואומר שישראל היא המדינה הכי מאיימת בעולם אז אתה נותן לו פרופורצייה ואומר לו שמנגד היא גם הכי מאויימת...
את הסיור סיימנו בצעדה בתוך שכונת נווה צדק המדהימה שבמהלכה חקרתי את יולי (בוגרת בוסניה) אודות מקצוע האומנות בקולג' שאני שוקל לקחת, אחר כך צעדנו כולם לאורך החוף עד שהגענו ליפו העתיקה שם פגשנו את רז (בוגר הקולג' בהודו) והוא סיפר לנו על הנרטיב (נק' המבט) של הפלסטינים שחיו ביפו לפני שהם נימלטו מהאזור ברובם בשנת 48'.
 |
| המשרדים החדשים (והמגניבים) של EMC |
בערך ב8:00 בבוקר אמא של ראיד (הבוגר של קנדה) הסיעה אותו ואותי לתחנת הרכבת בכפ"ס משם יצאנו לתל אביב האוניברסיטה. כולם הגיעו לת"א האוניברסיטה ה9:00 (נגיד ש...) ואז יצאנו ברגל לכיוון מוזיאון רבין. זה מוזיאון ממש מגניב ומעניין כי הוא לא מתרכז בחיים של יצחק רבין, המוזיאון לא מאכיל אותנו באינסוף עובדות על החיים שלו מכפית אלא הוא יוצר שני צירים מקבילים, אחד של מהלך החיים של רבין והפעולות המרכזיות שלו והציר השני הוא הלך הרוחות והמצב הפוליטי-חברתי-כלכלי-מדיני-בטחוני בארץ ובעולם. ובמוזיאון אנחנו רואים איך כל אחד מהצירים השפיע על השני... בסוף הסיור גם היה לנו דיון מאוד סוער כששאלת הדיון היא:"מה הדבר שהכי מפריע לכם בחברה הישראלית ומהו לדעתכם הפתרון המעשי בשבילו?"
האנשים אמרו באמת הרבה מאוד דברים שמפריעים בחברה שלנו (ורובם האמת נוגעים לרוב החברות ולאו דווקה לישראלית) למשל: תקשורת סובייקטיבית, הבעיה שפוליטיקאים שמים את הקריירה שלהם לפני טובת אזרחי המדינה (פוליטיקה הישרדותית) ועוד... אבל שמתי לב שלא משנה מה הבעיה היתתה את רובן האנשים הציעו לפתור דרך החינוך, כשהמדריך ביקש שהם יתמקדו בפתרון מסויים יותר הם הציעו דברים שמיועדים או לקהל מצומצם מכלל החברה הבעייתית או שהפתרונות לא היו ראליים... הבעייה שאני חשבתי עליה הייתה "האדישות של החברה" כששאלו אותי מה הפתרון עניתי "וואלה, אני לא יודע" נשמע כמו תשובה קצת לא חכמה נכון? זה גם מה שאני חשבתי אז הוספתי שאם כל הכבוד לחינוך (ויש כבוד רב) אדישות היא לא חלק מאידאולוגיה שניתן להחליף אלא היא תכונה שמשתנה אצל על אדם כאינדיבידואל וכדי לשנות את האדישות של החברה כל פרט בה צריך לעשות את השינוי הזה אצלו...
אחרי זה עלינו על מוניות ונסענו לרחוב רוטשילד ועצרנו ליד הפסל שלו על הסוס... ישבנו להפסקת צהריים חמה במיוחד שבמהלכה קרה משהו ממש ממש כיף ששימח אותי... אני עמדתי לי מדבר עם החברים מUWC כשפתאום אני מרגיש יד מונחת לי על הכתף, אני מסתובב ורואה שזה מיטב!! מיטב הוא בוגר (מאוד חחח) מהקולג' של ארצות הברית, הוא היה ראש הקבוצה שלי במיונים והוא היה זה שהודיע לי שבסוף אני כן עובר ושהכל בסדר והמילים הראשונות שלו היו:"אמרתי לך שהכל יהיה בסדר נכון?" הקיצור ממש שמחתי לפגוש אותו.
 |
| בהפסקת הצהריים (החמה) |
אחרי ההפסקה הלכנו להיכל העצמאות (רוטשילד 16) שזה המקום שממש שם הכריזו על הקמת המדינה ושמרו את המהקום ממש כמו שהוא היה (חוץ מהמושבים של הקהל שבאותו היום היו הכיסאות מבתי הקפה באזור) היה ממש מגניב וגם מיטב סיפר לנו על הקמת המדינה, איך שההצבעה בקושי עברה ואז עשינו קריאה ביקורתית למגילת העצמאות, דבר שגם עשיתי בשיעורי אזרחות בחטיבה אבל הפעם הביקורתיות הייתה יותר לעומק. בסוף ההרצאה גם מיטב נתן לנו כל מיני מצבים של הסברה במקרים מסובכים (למשל שמטילים ספק ביהדות בתור לאום וכ'ו) והוא נתן לנו שתי עצות ממש טובות: הראשונה היא להשתמש במטאפורה או ליצור סיטואיציה כללית יותר של המקרה המסויים למשל כשמישהו שואל איך היהדות היא לאום אם היא רק דת אז במקום להתחיל לנווט בתוך כל התיסבוך אתה אומר לו משהו בנוסח של:"עזוב שנייה את היהודים בו תגיד לי איזה קריטריונים צריכה קבוצה כדי שהיא תהיה לאום? ואז אתה מראה לו שליהדות יש את כל הקריטריונים. העצה השנייה השנייה הייתה לתת פרופורציות למשל כשמישהו תוקף אותך ואומר שישראל היא המדינה הכי מאיימת בעולם אז אתה נותן לו פרופורצייה ואומר לו שמנגד היא גם הכי מאויימת...
 |
| בהיכל העצמאות |
כל הסיור הזה בכללותו רק חיזק את העובדה שלכל סיפור יש 3 גרסאות: גרסאת צד 1, גרסאת צד 2 ומה שבאמת קרה...
אחרי הסיור של יום חמישי אני מגיע להיום, יום שישי, היום בעיקר נחתי אבל גם הייתה לי שיחה מעניינת עם אמא שלי על אנטישמיות בסרטים וסדרות. אמא שלי ואני (בכללי כל המשפחה שלי) ממש לא מהאנשים שקופצים על כל פיפס קטן וצווחים "גזענות! אנטישמיות! פיכסה!" אנחנו בעצמנו אפילו עושים בדיחות ציניות ודי גזעניות על כל דבר שזז חחחח.
אבל באמת שהדברים שאני ואמא שלי שמנו לב אליהם הגיעו לכמות שאי אפשר להתכחש אליה... זה מתחיל בגרגמל מדרדסים, ממשיך לסדרות כמו iCarly ו-Drake & Josh, מגיע לסדרות המופת של yes כמו suits ו-once upon a time ונגמר בשנאה ציבורית כלפי היהודים... כאילו מילדות ועד סוף חיינו המדיה מזינה אותנו בתכנים האלה ואנשים בלי חשיבה ביקורתית לא שמים לב לכך...
 |
| גרגמל היהודי המכשף הרשע עם האף הגדול (חי בטירה ענקית) |
 |
| הלן הבוסית היהודיה המטורפת והרשעית של ג'וש (עשירה בטירוף) |
 |
| נוויל הילד המניפולטיב המעצבן שבדיוק עשה בר מצווה (עשיר בטרוף) |
 |
| האדון גולד (שם משפחה יהודי) הרשע שכל שאר הדמויות הן כלי המשחק שלו והוא מעל כולם |
 |
| לואיס היהודי המכוער, המטריד, המוזר העשיר והבוגדני |
לא יודע מה איתכם אבל בפעם האחרונה שבדקתי לא כל היהודים הם רשעים, בעלי אף גדול, מכוערים, עשירים, מניפולטיביים, מעצבנים, מטורפים, רשעים, מטרידים, מוזרים, בוגדנים, מעל כולם ורשעים (שוב פעם) רק חלק... (סתם חחחח)
אני לא אומר שמעכשיו צריך להחרים את השידורים באשר הם ולזרוק את הטלוויזיה לזבל, זו פשוט נקודה למחשבה על איך במאים מסויימים משתמשים בקלות ביכולות והמשאבים שלהם כדי להפיץ את דעתם הגזענית ברחבי העולם ולהטות אנשים נגד עם מסוים...
מנגד יש עוד הרבה סדרות שיורדות על היהודים (family guy, south park, the big bang theory) אבל ההבדל בין הסדרות שבסוגריים ובין הסדרות שציינתי מקודם הוא שהסדרות האלה צוחקות, משפילות ופוגעות בכל סוגי האנשים והסטראוטיפים הקיימים ולא פוגעות רק ביהודים ו"פוסחות" על השאר ;)
אני לא אומר שמעכשיו צריך להחרים את השידורים באשר הם ולזרוק את הטלוויזיה לזבל, זו פשוט נקודה למחשבה על איך במאים מסויימים משתמשים בקלות ביכולות והמשאבים שלהם כדי להפיץ את דעתם הגזענית ברחבי העולם ולהטות אנשים נגד עם מסוים...
מנגד יש עוד הרבה סדרות שיורדות על היהודים (family guy, south park, the big bang theory) אבל ההבדל בין הסדרות שבסוגריים ובין הסדרות שציינתי מקודם הוא שהסדרות האלה צוחקות, משפילות ופוגעות בכל סוגי האנשים והסטראוטיפים הקיימים ולא פוגעות רק ביהודים ו"פוסחות" על השאר ;)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה