מכתב באנגלית, שעתיים וחצי טעימה מהודו וכל זה בלי לימודים בכלל, נחמד לא?

אחרי השנתיים האלה אני אהפוך למאסטר הכותרות חחח :)
אז אתמול הייתי בתיכון במשך חמש שעות בערך רק בשביל שעה אחת של תנ"ך (שבשיעורים האלה הפסקתי ללמוד בצורה רצינית כי החומר כבר מיועד לשנה הבאה) ושעה אחת של אנגלית. בשיעור אנגלית היה לנו שיעור מסכם על כל השנה, מה שעשינו היה להעביר ביקורת חיובית ובונה על השיעורים, על התוכנית הלימודית (שם היה הרבה טענות)... ואז כל תלמיד כתב מכתב באנגלית לתלמידי שכבת י' של שנה הבאה אז הנה המכתב שלי :)

אני לא כותב במחובר בד"כ פשוט ניסיתי להשקיע ;)

תרגום של המכתב:

תלמיד כתה י' יקר.

אני כותב לך את המכתב הזה עם חיוך על פני,

שישאר עליהם לזמן מה.

כי עומדת להיות לך שנה מגניבה,

כן בתיכון הזה, ממש כאן!

פשוט תלביש על פניך חיוך,

ותאמר לכולם "היי".

אני מאחל לך שנה נהדרת,

למרות ששנה הבאה אני לא אהיה כאן :)

בזמן שאתה קורא את זה אני נמצא באיטליה,

אז תעשה חיים תלמיד שנה ראשונה!

היום בתיכון היה לנו הרצאה שכבתית של כמעט שלוש שעות ואז הלכנו איש איש לביתו.

כל השכבה (או יותר נכון מי שלא הבריז מהשכבה) התאספו באודיטוריום של בית הספר ושם אמרו לנו שפעם בכל סוף שנה כל שכבה מקבלת הרצאה על יעד מסויים שמקובל מאד לעשות בו טיול לפני/אחרי צבא. עכשיו המטרה של הפעילות מאוד קוממה אותי מבפנים כי זה יכול לפגוע באנשים שלא מתכננים טיול מהסוג או לא יכולים מבחינה כלכלית, גם לדעתי טיול אחרי צבא פוגע בסיכויים של הבנאדם להצליח להתמקם בארץ אחרי הטיול, אבל כל זה היה מינורי כי הפעילות הייתה מאוד מעשירה ומעניינת:

בחלק הראשון הייתה הרצאה של 45 ע"י המורה לגיאוגרפיה על הודו, המיקום שלה, על שהיא יבשת ניפרדת, על האקלים והמחוזות השונים. היה די מעניין למרות ההתרכזות בפרטים היבשים, הסוף של ההרצאה היה מאוד אבסורדי כשהמורה הראתה לנו הרבה תמונות של הערים הגדולות והמצליחות ושל האתרים התיירותיים בהודו למשל:

ואז היא אמרה בחיפזון:"ובניגוד למה שאתם רואים יש בהודו גם הרבה עוני, כמו אנשים שעובדים במיון זבל" ואז היא עברה לשקופית האחרונה כשהיא אומרת את המשפט שהיה שיא האבסורד:"והנה תמונות של עוני". אז כן בשקופית באמת היו כמה תמונות שמייצגות "עוני בהודו" וזה טוב ויפה אבל למה לא להתעמק? למה לקשקש 40 דקות על פרטים זאולוגיים גאולוגיים לא מרשימים במיוחד במקום לדבר המצב הסוציו-אקונומי הקשה? הפרשי המעמדות? רמת הפשיעה? ולהרחיב על הסכסוך בין סין-הודו-אפגניסטן-וטיבט על החזקת השטחים של טיבט שחיזק הרבה מהבעיות הקודמות?

כשכבר חשבתי שזהו, ושעכשיו אני תקוע באודיטוריום המוחשך כשאני יושב בשורה הראשונה של הרצאה על לוחות טקטוניים, אקלים וברקע תמונות של הודו אז הגיע נס! נגמרה ההרצאה והקרינו את הסרט "נער החידות של מומבאי"!!

איזה סרט, איזה סרט! זאת לא הפעם הראשונה שראיתי אותו ואני לא אתנגד לצפות בו גם עכשיו עוד פעם, אחרי הכל יש סיבה לכך שהסרט זכה באוסקר.

הסרט ממש השלים את כל החסר בהרצאה של המורה, רואים את שני הפנים של הודו: הטאג מאהל, המדבריות, הג'ונגלים, הגבעות וההרים וגם את הפשיעה, הקונפליקטים הבלתי אפשריים שכל אזרח ממוצע במדינה הזו נתקל בה, את איכות החיים וההפרשים...

בקיצור יצאתי מהתיכון עם חיוך חמוץ. חיוך - כי בניגוד לנורמה לפיה במוסד חינוכי בהרבה שיעורים בוחרים ללמד "גירסה מסויימת" (נירטיב) "חומר ספציפי" וחסר כל קשר לוגי, נחשפתי בסופו של דבר לכל האמת, לשני הצדדים.

החמיצות מגיעה מהאמת, לא אני ממש לא אומר שצריך להסתיר מאיתנו את כל פניה של המציאות בעיקר לא בגיל כל כך מתקדם אבל ממש כאב לראות למה חוסר תפקוד של קומץ אנשים יכול להוביל...