"gather ye rousebuds while ye may"

או בתכל'ס... תהנה כל עוד אתה יכול :)

אז אחרי שבוע נהדר ומלא הרפתקאות בתורכיה הרוח (או ליתר דיוק המטוס) נשאה אותי את הדרך הארוכה בחזרה לאיטליה. החזרה הייתה דבר מאוד... מעניין רוב האנשים חזרו אחרי חודש של ביקור בבית, אחרי שלא ראינו אחד את השני הרבה זמן. אבל חזרנו כולנו מהבתים המקוריים שלנו והגענו לבית המשותף, אולי חלקכם ירימו גבה ואולי יגידו "המשפט הזה לא טיפה קיצוני? שני בתים בשתי מדינות שונות?". אני מאמין שאפשר שיהיה לך שני בתים, כמו שאפשר לאהוב גם את אמא וגם את אבא או כמו שאפשר להנות גם מגלידת וניל וגם מגלידת שוקולד, ממש ככה אפשר להתגעגע לשני מקומות, שני מקומות שונים לגמרי בתכליתם ורחוקים קילומטרים רבים אחד מהשני, אני רואה את שניהם בתור הבית שלי. ואי אפשר לשאול:"איזה בית אתה אוהב יותר?" פשוט כי לא משווים, כל בית, ואני מניח שבעתיד אני אמצא לי עוד בתים, אז לכל בית יש את היעוד שלו, המאפיינים שלו והייחודיות שלו.

החזרה איטליה הייתה משהו ממש מחזק. להגיד את האמת בימים האחרונים בארץ, כשכבר התמקמתי וחזרתי לשגרה הישראלית פחות או יותר הייתה לי תחושה במאחור של הראש שאולי הכל היה רק בדימיון ואולי הכל היה מתיחה ענקית. כשדרכתי בשדה התעופה ברומא ושמעתי את האיטלקית היפה עם הדקדוק המעצבן חייכתי, כי נזכרתי כמה אמיתי הכל כאן.

כולם דיברו על התחושה הזאת בקולג' ככה שלפחות לא הייתי לבד :)

ובכל זאת כמו שכל יום כאן הוא שונה בתכליתו בהכרח שכל מחצית היא שונה בתכליתה! דבר ראשון הלימודים:

התחיל לתלמידי השנה הראשונה משה ו שנקרא college service כחלק מהרעיון של אחריות אישית כל תלמיד צריך לקחת על עצמו לפחות תפקיד אחד שקשור לאחזקה ולתפקוד של הקולג'. אני עושה שניים כאלה והם: פיקוח על הספרייה והשני זה אחראי על הסטודיו לאומנות.

הפיקוח על הסיפרייה ממש עזר לי ללמוד, אני יודע שיש יום בשבוע שבאותו הערב אני מחוייב ללכת לספרייה ולשבת שם שעתיים וחצי ולשמור על השקט, בשעתיים האלה אני פשוט לומד באופן רצוף ויעיל. כמו שאמרתי בפוסט הקודם, כמה אני מרגיש מחוזק לקראת המחצית הזאתי אז באמת אני מרגיש את השינוי, הציונים שלי עולים, אנשים מבקשים ממני עזרה בשיעורי מתמטיקה, קיבלתי 6+ בתרגול מבחן של הIB בכלכלה וקיבלתי 7 בעבודה באנגלית! וחזרתי בכימיה להיות התלמיד המעצבן שמתקן את המורה חחחחח השבוע יש לי מבחן במתמטיקה וכימיה אז אני מקווה לבטא את השינוי במספרים גם שם.

התחיל לנו מקצוע חדש שנקרא TOK - theory of knowledge. זה מקצוע מאוד תיאורטי על גבול הפילוסופי. מה שאנחנו עושים זה בעצם לדון בשאלות כמו:"איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים?" ו-"איזה אמצעים יכולים לשמש אותנו לרכישת והעברת מידע?" זה מקצוע עם פוטנציאל מאוד גבוה להיות מעניין, אבל הפוטנציאל לא בדיוק מתממש כהנוהל של הכיתה הוא או מונולוג של המורה או סרט דקומונטרי שצולם לפני 20 שנים בערך...

פעילות הספורט שלי התחלפה מטיפוס לCross Country Ski (סקי חוצה ארץ בעברית?). לא עשיתי סקי מכל סוג שהוא מעולם וזה פשוט ספורט מגניב!! XC Ski (הגרסא המקוצרת) זה פחות או יותר סקי במישורים מה שאומר שאתה צריך לדחוף את עצמך לאורך כל הדרך עם הידיים... המאמץ שווה ערך להחלקה על הקרח במשך שעתיים וחצי רצוף, בעמידת ידיים. אחרי חמש דקות של סקי הגוף שלך מתחמם כל כך שאתה מתחיל להוריד שכבות ובסוף המסלול אתה מסיים רק עם חולצה וסוודר ועדיין חם חחחח. כל פעם אחרי שמסיימים את המסלול בפעם הראשונה מרשים לנו לעשות את המסלול עוד פעם (או פעמיים אם יש מספיק זמן) באופן עצמאי, אני וכמה חברים תמיד מחליקים וכשאנחנו מתעייפים אנחנו מורידים את המחליקיים, הולכים לתוך השוליים של המסלול איפה שלא שיטחו את השלג ואנחנו פשוט משחקים בשלג :)
שבוע שעבר הלכנו כל האנשים של הסקי למרתון סקי בצפון מזרח איטליה והחלקנו 30 ק"מ רצוף!!! זה היה מטורף, קשה וכיף!!

מהמרתון, אני מציץ מאחורה

כל כך הרבה דברים קורים בקולג' והלוואי שפשוט הייתי יכול להכניס את כל הזכרונות והחוויות בחיבור USB מהראש לבלוג... זה יחסוך לי כל כך הרבה זמן ויהפוך את הכתיבה כאן להרבה יותר יעילה (זמן בקולג' זה כמו נפט ומחצבי זהב בסרטי המערב הפרוע)

מי שקרא פוסטים קודמים יודע שיש לנו פה משהו שנקרא students foundation זה קבוצה של תלמידים שמוכרים בגדים וחפצים שנשארו בקולג' מתלמידים משנים קודמות וההכנסות שלהם נתרמות לכספים למלגות של הקולג'. לפני שבועיים בערך הם החליטו שהם אוספים את כל הבגדים המוזרים\ישנים\היפסטרים\הזויים והם עושים מכירה פומבית. אז הם ארגנו באודיטוריום מסלול דוגמנות (cat walk), ואמרו לכולם להתלבש יפה ולהביא ארנקים. המכירה עבדה ככה: מי שבא ישב משני הצדדים של מסלול הדוגמנות וקיבל מספר. אחד - אחד עלו הדוגמנים כשהם לובשים את הבגדים של התלמידים מהשנים הקודמות וכמה בגדים ישנים שהמורים תרמו. הדוגמנים לא היו רק תלמידים, גם המורים והמנהל דיגמנו לנו חחחחחחח. וכל פעם שעלה דוגמן התחילה המכירה הפומבית על הבגדים ועכשיו אני יודע כמה כסף אפשר לעשות מכמה חפצים ישנים במכירה פומבית (הרבה מאוד מאוד). אחר כך באותו הערב היתה לנו מסיבת thrift shop וכולם התלבשו מוזר (מי שקנה בגדים לבש אותם) והיה ערב ממש מגניב :)

מסלול הדוגמנות

דבר אחרון לפני שהפוסט נגמר...
נולדה לי אחות חדשה וחמודה!!! קוראים לה אפרת (שי) ליברמן. בסופ"ש הזה חזרתי לארץ כדי לבקר את כולם ולראות אותה, האמת שהמחצית השנייה כבר התחילה להתיש אותי וההפסקה הקצרה הזאתי ניערה אותי "מתשישות הקרב" חחחחח.

ביום שני אני חוזר לקולג' ולשגרה הייחודית של המקום. החלטתי שבגלל שהבלוג זה מדיה די מסובכת לתעד הכל מהיום אני מתחיל מחברת שכל יום אני אכתוב בה משפט אחד של משהו שעשה אותי שמח, בלי תיאורים והסברים, כל יום זה יהיה משפט פשוט שרק אני אראה את המורכבות שמאחוריו כי אני אוחז בזכרונות שקשורים אליו... זה יותר פשוט ואישי... מאין ספר זכרונות :)