מתכוננים...

השבוע האחרון עבר מהר מאוד... אחרי איחוד ישראל - איטליה שהיה בחיפה עם הsecond years שלי הגיעה הבגרות בהיסטוריה ואחריה.. -הקלה-

בגרות אחת מאחורי והשנייה והאחרונה ביותר ממש לפני, הבגרות בלשון (מוזיקה דרמטית) שתהיה מחר ואני מרגיש... מוכן :) .

בכל יום שעובר אני חושב על UWC יותר מהיום הקודם על כל אחד מאותם 200 אנשים שחוץ מתמונת פרופיל והעובדה שאני אלמד איתם בשנתיים הבאות אין לי שום מושג מי הם... בינתיים עבר עלי שבוע עמוס, למרות שכמעט לא הייתי בבית הספר בגלל הבגרויות, החופשות של הבגרויות והביטולים שמאפיינים כל סוף שנה היה לי הרבה מה לעשות...

1. בדיקות רפואיות, והרבה. בדיקת נתונים בריאותיים, בדיקת דם (אווץ'), חיסון שהקולג' ממליץ לקחת (אווץ' 2) ורופא עיניים הם מה שהספקתי רק השבוע וזה רק ההתחלה...

2. מילוי טפסים, והרבה. האמת שעל רוב הטפסים עבדו ההורים שלי (ועל זה אני מודה להם כל-כך) אבל עדיין הייתי צריך להיות שותף בהרבה החלטות ודיונים ארוכים שכללו: מה אני ילמד? (על השאלה הזו אני אענה בהמשך..) מתי אני אגיע לקולג'? ומתי אני יחזור הביתה אלה רק ראשי פרקים..

3. התכוננות למפגש ההכנה האחרון שבו אני הרציתי עם יערה על ההתנחלויות ביהודה ושומרון...

מסמנים את יהודה ושומרון אני ויערה (בוסניה)

 4. המפגש!!! אוקיי אז נסענו לרחובות ברכבת עידו (הולנד) ירין (ארה"ב) ורייד (בוגר קנדה מלפני שנה), היה מאוד מעניין לדבר וגם מצחיק, כשהגענו לבית של יובל (ויילס) ברחובות רוב האנשים כבר היו שם, אני ויערה העברנו את ההרצאה, הלך טוב ולא היה לחץ של זמן ובדיון שאחרי ההרצאה כולנו הגענו למסקנה שלכל סיטואציה יש יותר מנקודת מבט אחת ולך בתור בן אדם יש שלוש אפשרויות א. לדבוק בנקודת המבט שלך, לתקוע את הראש באדמה ולהתעצבן שלא כולם רואים את המצב כמוך. ב. לקבל בעיוורון את נק' המבט של הן אדם האחרון שפגשת ולדבוק בה עד שתיתקל בנקודת מבט אחרת. ג. להילחם על שלך, אבל עם ראש פתוח, ולהעביר על עצמך ביקורת כמו שאתה מעביר על אחרים.
אחרי המסקנה הזאת המפגש המשיך עם עוד 3 הרצאות מעשירות ומלאות מידע ואחריהן... עלינו לרכבת: ים (קנדה), גיא (הונג קונג), יערה (בוסניה), עידו (הולנד), ירין (ארה"ב) וירין ורייד (שני בוגרי הקולג' שאחראים על ההכנה עם עוד כמה בוגרים) ואני גם :) בנסיעה חזור היה לי ליערה ושני הבוגרים שיחה מאוד מעניינת על כל הסכסוך הישראלי פלסטיני (וגם הרצנו בדיחות גזעניות אחד על השני חחחח). ירין דיבר על פתרון מאוד יצירתי שהאמת, מאוד התחברתי אליו: מדינה דו לאומית עם שתי ממשלות. זה אומר ששטחי הפלסטינים וישראל מתחברים למדינה אחת שהיא לא פלסטין והיא לא ישראל ויש בה שתי ממשלות: אחת פלסטינית ואחת יהודית (או ישראלית) וכל אזרח של המדינה מצביע בבחירות לממשלה של הלאום שלו... כן כן אני יודע שיש הרבה בעייתיות בפתרון ולמרות שהוא נשמע אוטופי יש הרבה מאוד אנשים שיתקעו את הראש בחול ויגידו "לא!" אבל נחמד לחשוב גם על דברים כאלה לפעמים ומי יודע? אולי עוד כמה עשרות שנים באמת תהיה כאן מדינה דו לאומית...

אוקיי עכשיו לפני שאני מסיים אני אכתוב דבר אחרון... דיברתי לא מזמן בפייסבוק עם ידידתי הברזילאית תאתי (T'ati) שהתחברנו מאוד עקב חיבתנו המשותפת למזון חחח. בקיצור כשהייתי עם המשפחה בברזיל אכלנו שם מין כדורי לחם מלאים בגבינה מותכת כל הזמן - מאכל מאוד פשוט ומ-א-ו-ד טעים!

הסתבר לנו שמכינים אותם מאבקה אז קנינו קצת אבקה בברזיל והבאנו אותה לארץ (לפני יומיים נגמרה לנו החבילה האחרונה) אז שלחתי לתאתי תמונה של החבילה ושאלתי אם היא מכירה את המאכל הזה...

היא ענתה לי שהיא בדיוק אוכלת את זה וכשסיפרתי לה שאני מת על המאכל הזה היא שאלה אם אני רוצה שהיא תביא את האבקה לקולג' ועניתי.. כןןןןןן!!! בקיצור אני מאושר :) ושיהיה שבוע טוב...