יום שישי, 29 בנובמבר 2013

לונג וויקנד, חנוכה וליברמן הפקות בע"מ

חודש וכמה ימים שלא פרסמתי... הנה עדכונים מהחודש האחרון...
אז דבר ראשון בנוגע לימים האחרונים, למרות שיש יותר משבועיים עד חופשת החורף כבר יש הרבה דיבורים מסביב לנושא.. אני חוזר לארץ ב-12.12 בלילה... ואז אני הולך עם המשפחה למדבר לחמישה ימים!!! אני ממש מתרגש, כמה מוזר שזה נשמע אני מתגעגע למדבר (אפשר לזקוף את העובדה הזו לזכות המשצ"ים) אחרי המדבר אני עומד לבלות את חופשת החורף בלבקר את כל מי שאני מכיר ויכול לבקר ואז בערך שבוע לפני שהחופשה נגמרת אני אורז מזוודה וטס לבד לתורכיה להתארח אצל החבר שלי מתורכיה אלפג'ן!! בקיצור יש הרבה דברים לחכות בשבילם... :)

ועכשיו נלך אחורה בזמן... אבא בא לבקר! הוא הביא חבילות מהבית ומחברים שממש חיממו לי את הלב.. תודה לכולם!!! בזמן הביקור הלכנו עם כיתת אומנות ליום טיול בונציה כדי לראות את תערוכת האומנות הבינלאומית ה-Biennale. התערוכה הזו מתקיימת פעם בשנתיים בונציה כבר יותר ממאה שלמה, ואומנים מכל העולם באים לייצג את הארץ שלהם על ידי חשיפת הרעיונות, האידאולוגיות והכישורים שלהם בכל מה שנוגע לאומנות מודרנית וגם אומנות ויזואלית. היה ממש מדהים...
אבא מתעד אותי עושה כביסה בשידור חי
בטרייסטה עם אבא

אחרי הסופ"ש המהנה הזה הגיע הלונג וויקנד... 29.10 - 3.11 כל הימים האלה היו ימים של מנוחה נטו. כי היה לנו בעצם סופ"ש מוארך, הרבה אנשים הלכו לטייל למוסטאר, לרומא, לקרואטיה.. אני העדפתי להישאר בקולג' ולהעביר סוף שבוע (ארוך) ורגוע. במהלכו ביקרתי הרבה בעיר הקרובה לכפר דויינו שנקראת טרייסטה, חקרתי אזורים חדשים שלה וגם הכרתי קצת את המקומיים, בגטו היהודי (באמת שיש משהו במקומות האלה שגורם לי להיות שם הרבה יותר ממה שאני אמור.) גם היה לנו ערב ברוח תורכיה עם אוכל מתורכיה וריקודים תורכיים לכבוד יום הפיכתה של תורכיה לרפובליקה.

בנוסף חוליה ממקסיקו, נימרה מפקיסטן, סבסטיאן סלובניה, ליסה מצ'כיה, מרתה מלית'ואניה ואני חגגנו בחצות את חג ליל כל הקדושים, הלכנו למגורים הכי מפחידים ושקטים בקולג', התמקמנו בday room שלהם ישובים במעגל על שמיכות ועם stick lights מסביב לצוואר, ניסינו לתקשר עם המתים בעזרת לוח מכשפות וסיפרנו סיפורי אימה (זה היה ממש מדהים ומפחיד). חוץ מזה גם הלכתי עם אלפג'ן מתורכיה ואיליה מבלרוס ליום טיול בעיר שנקראת אודינה (היא במרחק שעה נסיעה ברכבת + חצי שעה נסיעה באוטובוס) אודינה היא עיר מדהימה, גם היא בנויה בצורה מאוד מעניינת הרחובות שלה לא בדיוק ישרים אלא יותר עקלקלים אז אתה מרגיש כאילו אתה בתוך מבוך עתיק.


אני ואילפג'ן באודינה

במהלך כל החודש הזה היו לי יותר מבחנים ממה שאי פעם היה לי בחודש רגיל בתיכון הרצוג בכפר סבא, אולי אני טועה אבל זה בגלל שפה צריך ממש להתכונן לכל מבחן כאילו זה מבחן מתכונת לבגרות (למרות שאין להם שום השפעה על דברים בעלי משמעות בעתיד) בשלב מסויים זה נהיה ממש מדכא ללמוד לכל המבחנים האלה ולהוציא תוצאות "ממוצעות פלוס מינוס" גם אי אפשר שלא לעשות בראש את ההשוואה בין סולם הציונים פה לסולם הציונים בארץ. ב-IB הציונים נעים מ-1 ל-7 כש-4 זה עובר. משמע 4 זה +60 בארץ 7 זה 90+, 6 זה 80+ וכך הלאה... אבל לא אמורים לעשות את ההשוואה הזאת כי היא לא פרפוציונאלית.. אני אדבר בכנות ואומר שמבחנים בארץ בנויים ככה שאם לא חרשת את החיים לקראת המבחן הזה ההסתברות שתקבל מעל 85 היא 80%. אם עושים את ההשוואה אז ההסתברות לקבל במבחן של ה-IB מעל 85 (הכוונה לקבל 6) בלי לחרוש היא 0%.
הרבה תלמידים כבר הגיעו למצב שהגיעו מים עד נפש כי גם הם עשו את ההשוואה הזו לציונים אצלם בארץ. המורים מסבירים כל פעם מחדש שהמטרה של השנה הראשונה ובמיוחד של המחצית הראשונה היא ללמד את התלמידים איך ללמוד בתוך המערכת של הIB יותר מאשר להגיע להישיגים מוצלחים.
כיתת איטלקית יוצאת להנות מהקפה האיטלקי המקומי על חשבון השיעור עם סטפנו המורה :)

עוד לפני הלונג וייקנד ועד יום שישי בערב ריטה מפורטוגל, קונור מארה"ב, ג'יאוליאנה מארגנטינה ואני ארגנו את המופע הכי מרכזי בשנת לימודים, הוא נקרא EE show. זה מופע שתלמידי השנה הראשונה מכינים
ומקדישים לתלמידי השנה השנייה, המופע הוא מין חגיגה שתלמידי השנה השנייה סיימו את העבודה הכי גדולה שלהם שנקראת Extended Essay (מכאן נובע השם EE). אז במקביל לכל הלימודים, האנשים החוויות, והנשימות (צריך חמצן לא? חחח) גם היינו שקועים בחזרות, ארגונים, קביעת תאריכים, שדרוג התאורה באודיטוריום, הכנת פיניאטה ועוד...
הנושא של המופע היה מסיבת פיג'מות, ב-19:45 ביום שישי ה 22.11 כל תלמידי השנה הראשונה כבר היו בקומה השניה איפה שהאודיטוריום, עושים הכנות אחרונות לקראת המופע תחת הפיקוד של קונור ג'יאוליאנה ושלי. תלמידי השנה השנייה והמורים כולם לבושי פיג'מות היו מתחת לאודיטוריום בקומה הראשונה בזמן שכמה תלמידי שנה ראשונה התהלכו ביניהם לבושי חליפות ונושאים מגשים עם עוגיות ובזמן שריטה מפורטוגל ניגנה מוזיקת ג'אז עם עוד כמה תלמידי שנה ראשונה.
תמונה של סרטון ה"חסות" בתחילת המופע
אחרי זה המופע התחיל: בוליווד, מקהלת זמר, fox song, בלט בזוגות, ריקוד dubstep, ושיר מתוך המחזמר greace הם רק טעימה ממה שהלך על הבמה באותו הלילה. היה ממש מדהים, כל השכבה עבדו בצורה מדהימה תחת פיקוד הרביעייה המנצחת חחחחח...
הנה סרטון של ריקוד שאני ארגנתי: "electronic hip-hop" איתי בריקוד: מתיס מצרפת, סקוט מסינגפור, דימה מרוסיה ואקי מאוסטריה: http://www.youtube.com/watch?v=XlRm6fJDDs4
ביום שני, באסיפה של הקולג' תיה מפינלנד וחוליה ממקסיקו עלו לבמה עם קערת ענק של עוגיות ונתנו למארגנים נאום תודה ממש מרגש ואז הן נתנו לנו את העוגיות כי לא היה לנו זמן להינות מהן במופע... כבר אמרתי שזה ריגש אותי?
גרטל מהונג קונג ואני אחרי המופע, מזיעים, עייפים אך מאושרים

לפני יומיים היה נר ראשון של חנוכה, מיכל אלה ואני ועוד 15 אנשים מכל קצוות העולם נאספנו ביחד, הצוות היהודי-ישראלי נתן הסבר על חנוכה, ואז הגיע שעת הדלקת הנרות והברכות, אלה מיכל ואני שרנו את הברכה ואחרי כל ברכה נופפנו עם היד וכולם צעקו 'אמן!' (יותר נכון 'איימן' בגלל המבטא חחחח). אחרי זה שמנו שירים ישראלים.. והיה לנו ערב מדהים. אתמול (חמישי) הוזמנתי על ידי החמולה האמריקאית (הכוונה לארצות הברית כן?) להצטרף לארוחת חג ההודיה. אני, שעד לפני כמה שבועות הייתי בטוח שחג ההודיה הוא חג נוצרי כללי ולא חג אמריקאי לאומי, ישבתי מסביב לשולחן עם סידני, צ'ארלס, אבלין, מאיה, קלייר וקונור וגם עם מקס המורה לביולוגיה ויוליוס המורה למתמטיקה ואכלנו את הארוחה הכי מפוארת מגוונת ולא תעשייתית שאי פעם נצפתה בקולג', האווירה המשפחתית והצחוקים פשוט עשו את הערב.


נר ראשון... (דודה ורדית הכנתי את העוגה שלך!!!)

כל החוויות האלה, הרגעים הארוכים והקצרים, התגליות שלי על העולם שמסביבי ועל העולם שממנו אני בא... לכל דבר ודבר שקורה כאן אין מחיר... ברוח חג ההודיה (טוב בסדר וגם חנוכה חחחח) אני מודה לכל גורם שהשפיע על הנתיב שלי בחיים ולו במעט (וגם הרבה), אני מודה למי שהביא אותי לכאן, עכשיו כשאני כאן נותר לי רק להפיק את המיטב...

חנוכה של אור! ועוד 14 ימים אני בבית!!!